בדיקת סקר לאבחון דם סמוי בצואה

מטרת בדיקות הסקר בסרטן המעי הגס

כיום אנחנו יודעים שסרטן המעי הגס והחלחולת מתפתח בהדרגה ולאורך זמן. לעיתים קרובות, הוא תוצאה של נגעים טרום סרטניים שנקראים פוליפים.

מטרת בדיקות הסקר בסרטן המעי הגס היא למנוע את המחלה על ידי טיפול בפוליפים בעלי מאפיינים טרום סרטניים או לאבחן אותה בשלבים המוקדמים ביותר, בהם הטיפול הוא יעיל במיוחד.

על כן, הימנעות מביצוע בדיקות הסקר עלולה להגביר את הסיכון שלך לסבול מסרטן מעי גס בשלב מתקדם וביצוע הבדיקות במועדן הוכחה כמפחיתה תחלואה ואף תמותה מהמחלה.

אסטרטגיית בדיקות הסקר בישראל

חשוב לדעת שבדיקות הסקר מתבצעות עבור כל האוכלוסייה, כפי שנסקור בהמשך, גם אם אתם לא סובלים משום תסמין. היעדר תסמינים לא מפחית את החשיבות שבביצוע בדיקות הסקר.

בדיקות הסקר בישראל נחלקות ל-3 טכנולוגיות עיקריות, כל אחת מהן מתאימה לקבוצת אוכלוסייה אחרת.

קולונוסקופיה

בדיקת הקולונוסקופיה היא בדיקת הסקר היחידה שמשמשת לא רק לאבחון, אלא גם לטיפול באמצעות כריתת פוליפים. הבדיקה מתבצעת בבית חולים או במרכז רפואי אחר, תחת טשטוש, ודורשת הכנה של המעי באמצעות חוקן / חומר משלשל.

בישראל בדיקת הקולונוסקופיה במסגרת סל בריאות מותווית לבעלי היסטוריה משפחתית של סרטן מעי גס, בעלי הפרעות גנטיות מסוימות ומי שבדיקות סקר אחרות שלהם הן חיוביות.

קולונוסקופיה וירטואלית

על אף שמה, הבדיקה שונה מבדיקת הקולונוסקופיה והיא למעשה בדיקת CT לאיתור פוליפים וגידולים במעי, אך ללא יכולת לטפל בהם. הזכאות לבדיקה תלויה בגורמי הסיכון ומשתנה בהתאם למדיניות הקופה.

בדיקת דם סמוי בצואה

זו בדיקת הסקר הנפוצה ביותר והיא הוכחה כמפחיתת תמותה מסרטן המעי הגס. הבדיקה מומלצת וכלולה בסל הבריאות עבור כל הישראלים אחת לשנה החל מגיל 50 ועד גיל 74. נהוג לומר שביצוע בדיקת דם סמוי מדי שנה והשלמת מעקב מלא ללא דיחוי היא בעלת רגישות של 70-92%.

דם סמוי בצואה: לא בדיקה אחת

דם סמוי בצואה עלול לנבוע מדימום זעיר, שלא ניתן לראות בעין, שמקורו בפוליפ או בגידול בשלבים המוקדמים. למעשה, יתכן שדם בלתי נראה זה הוא הסימן היחיד לסיכון מוגבר לסרטן מעי גס או לנוכחותה של המחלה.

לאורך השנים קיים שיפור בטכנולוגיות שבאמצעותן מתבצעת הבדיקה, רובן עדיין מתבצעות אחת לשנה. השיפור מתבטא בנוחות ביצוע הבדיקה, שיפור הרגישות (גילוי יותר מקרים אמיתיים) ושיפור הספציפיות (הפחתה בתוצאות חיוביות למרות שהנבדק בריא). הטכנולוגיה בה מתבצעת הבדיקה יכולה להשתנות בין הקופות.

בין הבדיקות הפופלאריות היום בישראל ניתן למנות את שיטת FIT - Fecal Immunochemical Test, שהנה בדיקה שמבצעים אחת לשנה, על בסיס דגימת צואה אחת ובניגוד לחלק מהבדיקות הקודמות שדורשות איסוף לאורך מספר ימים.

בניגוד לבדיקות קודמות, בדיקה זו אינה דורשת לרוב שינוי של הרגלי אכילה או תרופות בימים שלפני הבדיקה. על פי מחקר, בדיקה שנתית בטכנולוגיית FIT מגלה כ-74% ממקרי סרטן המעי הגס ובספציפיות של 96%. הרגישות עבור פוליפים נמוכה יותר.

מה עושים אם תוצאת הבדיקה חזרה חיובית?

הימצאות דם בבדיקת דם סמוי בצואה אינה מעידה בהכרח שאתה חולה במחלת הסרטן. מכיוון שהבדיקות מאתרות שיירים של דם, יתכן שמקורם בדימום ממקום אחר במערכת העיכול, שלא קשור לפוליפ או גידול.

במקרה של בדיקה חיובית, סביר שיומלץ לך לבצע בדיקה נוספת ולעיתים קולונוסקופיה. בדיקת קולונוסקופיה נחשבת רגישה במיוחד באיתור גידולים סרטניים (כ-95%) ובאיתור פוליפים (75-95%: גבוה משמעותית מהבדיקות האחרות). כזכור, קולונוסקופיה מאפשרת לא רק לאבחן את המצבים, אלא גם לטפל בהם.

התאמה אישית של אסטרטגיית הסקר

רופא המשפחה או הגסטרואנטרולוג יוכל לעזור להתאים לך את אסטרטגיית בדיקת הסקר העדיפה ביותר עבורך. כך, יתכן שיומלץ לך על בדיקת דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה החל מגיל מסוים, בתדירות מסויימת או בשיטות טכנולוגיות שונות, בהתאם לגורמי הסיכון הייחודיים לך.

ככלל, ככל שיש לך יותר סיכון לפתח סרטן מעי הגס והחלחולת כך סביר שהרופא ימליץ לך על בדיקות מוקדמות יותר ותכופות יותר.

עולם הרפואה מכיר היום מצבים רפואיים רבים שיכולים להעלות את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס וביניהם:

תסמונות תורשתיות: ובראשן תסמונת לינץ' ו-FAP אך גם תסמונות אחרות. יתכן שאפילו נשאות לגנים BRCA1 ו-BRCA2 הנפוצים יחסית בישראל, יכולה להעלות את הסיכון לחלות במחלה.

היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן מעי גס או פוליפים: פוליפים הם נגעים, שבהתאם לצורתם וגודלם, יכולים להתפתח למצב סרטני ועל כן מהווים גורם סיכון לסרטן מעי גס. אם לך או לקרוב משפחתך מדרגה ראשונה יש היסטוריה של פוליפים יתכן שגם לך יש סיכוי גבוה יותר לפוליפים או למחלה.

מחלות מעי דלקתיות: ובהן קוליטיס כיבי (Ulcerative Colitis) ומחלת קרוהן (Crohn disease).

מצבים אחרים או טיפולים רפואיים קודמים: טיפול קרינה לאגן או לבטן, כמו גם מחלות מסוימות (כגון סיסטיק פיברוזיס) יכולות להעלות גם הן את הסיכון לסרטן המעי הגס.

הרופא אחראי להפנות אותך לבדיקה

בדיקות הסקר המתוות בישראל לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס הוכחו כמצילות חיים גם עבור מי שלא סובל מאף תסמין.

הבדיקות כלולות בסל הבריאות מגיל 50 ועד גיל 74, או מוקדם יותר על פי המלצת הרופא. בדיקת הסקר הנפוצה היא דם סמוי בצואה, שנעשית במספר שיטות והיא בעלת רגישות טובה ככלל, אך אינה יכולה להבטיח שאינך חולה, גם אם היא חזרה שלילית.

באחריות רופא המשפחה שלך בקופת החולים להפנות אותך לביצוע בדיקה לאבחון דם סמוי בצואה בהתאם לגילך ובהתאם למגוון רחב של תסמינים, שמחייבים לבצע בירור רפואי מתאים.

במקרה של אי הפניה לביצוע בדיקה לאבחון דם סמוי בצואה, למרות תלונות מצד החולה שלמעשה חייבו הפניה שכזאת ובמקרה שאובחן בגופו של החולה סרטן המעי הגס בשלב מתקדם, סביר להניח כי ניתן יהיה לגבש עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

בכל מקרה כזה ועל מנת להעריך ולבדוק את המקרה האישי לך, חשוב לפנות בהקדם להתייעצות אישית עם עורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית.

עוד בנושא: דוגמא מתוך תביעת פיצויים שהוגשה בשל איחור באבחון סרטן המעי הגס

עורכי הדין שלנו עונים לשאלות

לאורך השנים טיפל משרד סולר קפלינסקי במאות פניות של לקוחות שבקשו לבדוק סיטואציות של איחור אפשרי באבחון מחלת סרטן המעי הגס. בחלק ניכר מהמקרים, גם באלו שלא היתה עילה לתביעה, התעוררו שאלות הנוגעות בין השאר למועד הבדיקה לאיתור דם סמוי בצואה ולתוצאותיה.

לפניך תשובות לשאלות נפוצות, שחוזרות על עצמן לעיתים קרובות בשיחות שלנו עם לקוחות מתעניינים.